אאא

דף כו

*שדה שלא נפדתה. *הלוקח שדה.

א.  שדה שלא נפדתה עד היובל 1. לר''י הכהנים נכנסים ונותנים את דמיה, דיליף גז''ש ממקדיש בית דהוי בדמים ותרוייהו קדשי בדק הבית. 2. לר''ש אין נותנים דמיה, דיליף גז''ש קדש מכבשי עצרת דתרוייהו מתנה לכהנים. 3. לר''א לא נכנסים ולא נותנים דמים עד שהשדה תפדה, וטעמיה להו''א ואם מכר והיה השדה בצאתו ביובל או מלא יגאל עוד וזהו ביובל שני לר''א. ודחי דאתי לשדה שיצאה לכהנים שהבעלים יכולים לגאול כשדה מקנה וחוזרת לכהנים וגם אם הלוקח הקדיש אינה חוזרת ביובל לבעליה הראשונים, ואם הבעלים פדו ביובל השני פליגי אליבא דר''י אם יוצאת לכהנים או נשארת לבעלים.

ב.   דיני הלוקח שדה 1. קנה שדה מאביו ומת אביו ואח''כ הקדישה הויא כשדה אחוזה, ואם הקדישה ואח''כ מת אביו לר''י ור''ש הוי כשדה אחוזה שנאמר אשר לא משדה אחוזתו וזו ראויה להיות שדה אחוזה, ולר''מ הוי כשדה מקנה. ופליגי להו''א בקנין פירות כקנין הגוף, ולמסקנא בדרשות הפסוקים. 2. שדה מקנה שהקדישה אינה יוצאת לכהנים ביובל, כיון שאין אדם מקדיש דבר שאינו שלו. 3. הכהנים והלויים מקדישין וגואלין לעולם, בין לפני היובל ובין לאחר היובל.

הדרן עלך פרק שביעי דערכין!

 

שאלות לחזרה ושינון

דף כו

א. שדה שלא נפדתה עד היובל (3)

ב. דיני הלוקח שדה (3)

פרק שמיני – המקדיש את שדהו

דף כז

*הקדש כשאין יובל. *חרם חלקי החלות וחילול.

א.  פדיון שדה הקדש בשעה שאין היובל נוהג 1. הבעלים פותח ראשון כיון שמוסיף חומש וכיון דחביבה ליה מוסיף ומצות גאולה באדון, ואם לא רצה לפתוח כופין. 2. מייתי מעשה שפדו לת''ק באיסר ולרבי יוסי בביצה, ופלוגתייהו להו''א שוה כסף ככסף, ולמסקנא האם פודין בדבר שאין בחומשו שוה פרוטה. 3. אחד הציע עשרה ואחריו עשרים שלשים ארבעים וחמישים, אם חזר בו של חמישים ממשכנין מנכסיו עד ארבעים וכן הלאה, ואם כמה חזרו בבת אחת משלשין בסכום ששוין בו. 4. בעלים שאמרו בעשרים נותנים כ''ה כולל החומש ולכן הבעלים קודמים בגלל רווחא דהקדש, ואם אחד אמר כ''ה צריכים לתת כ''ה בתוספת חומש של עשרים, ואם נישום בשלשה ואמרו כדברי המוסיף על הבעלים להוסיף חומש על עילויו.

• עשו לייק לעמוד הפייסבוק של 'כיכר השבת' ותישארו מעודכנים

ב.   מותר לאדם להחרים רק חלק מצאן בקר עבדים ושפחות ואם החרים כולם לא מוחרמין, הדרשות והצריכותא 1. מכל אשר לו. 2. מאדם, דהוא דממין אחד שרי להחרים כולו. 3. משדה אחוזה כיון שא''א בלא עבדים אבל שדה אפשר באריסות. 4. מבהמה כיון דאינה חיותא, וילפינן מינה דאין להחרים בנו ובתו הקטנים ועבדו ושפחתו העברים ושדה מקנתו שאין לו רשות למוכרם לעולם. 5. אם החרים לא חל שנאמר אך, ופליגי האם סגי להשאיר עצמו מעט או שאין לבזבז יותר מחומש.

ג.    הנתינה לכהני המשמר ומנין 1. נתינת חרם במטלטלין לכל כהן שירצה שנאמר לך יהיה, ובשדה אחוזה לכהני המשמר דיליף גז''ש לכהן מגזל הגר וכר''ש דלא מקיש מטלטלין לקרקעות. 2. בגזל הגר נאמר מלבד איל הכיפורים ש''מ דניתן לכהני המשמר. 3. שדה היוצאת לכהנים ביובל נותנה למשמר שפגע בו היובל, ואם פגע בשבת נותן למשמר היוצא, וכדאמרינן שיובל ושביעית משמטין כאחד בביה''ש של כניסת ר''ה דשמיטה משמטת בסופה והיובל בתחילתו, ואתי כרי''ש בריב''ב דהשמטת יובל מתחילה מר''ה.

 

 

שאלות לחזרה ושינון

דף כז- כח

א. פדיון שדה הקדש כשאין היובל נוהג (4)

ב. החרמת כל נכסיו והצריכותא (5)

ג. הנתינה לכהני המשמר ומנין (3)

 

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com